המבט של גבעתיים

זוכרת את הרגע המיוחד של הערב ההוא...?
הערב הנעים של גבעתיים?
זוכרת?

זוכרת אחרי שבועיים את הצילצול?
זוכרת שחצית לעברי במעבר החציה?
זה היה ברחוב הדרור שאחותך הורידה אותך שם.

ואז...
פתאום נפגשנו...
פתאום נהיינו שניים...
פתאום הפכנו מנפרדים למאוחדים
 ישבנו בפאב היקרן-שתינו בירה
צחקנו קצת, דיברנו קצת עד ש...
הושטת  לי יד ורצית להוריד
 חחח...עד כמה את מגוחכת

תפסיק לגחגח עלי את אומרת
אני מגחגח? אני?!
ומה זה בכלל לגחגח?
אומרים לגחך - מה את שרוטה?

ולמה את לובשת שחור וארוך בקיץ?
ולמה אינך עונה<?
מה את מסתירה, ממה את מתביישת?
ואת יודעת שאני קרוב אלייך...

זוכרת בטנדר את הלילה הצונן
יושבים ככה מדברים אל תוך הלילה
אני מוזג מהתרמוס משהו חם
מוזג לך ואת צוחקת
והיית לי יפה כזו במסתור

אהבתי את העדשות שלך
אהבתי את העיניים המלאכותיות שלך
אהבתי את המים הרכים בקעריות
אהבתי את מברשת השיניים האדומה שקניתי לך
אהבתי את הדלתא שקנית לי...

פתאום הדברים הקטנים הם הכי חשובים
פתאום הדברים הקטנים הם הכי נזכרים
פתאום הדברים הקטנים הם הכי משפיעים
פתאום הדברים הקטנים הם הכי מתגעגים
פתאום אתה יכול להשתגע מרוב אין

זוכרת את הרגע ההוא בגבעתיים?
הרגע הזה עוד יחזור...