זוכרים, אוהבים ומעריצים אותך לנצח
לא הייתה ולא תקום עוד מורה כדמותך
מקצת מתלמידייך לאורך השנים...
(יום שישי..קבלת שבת, המורה עדנה שולפת חליל ומנגינה חרישית מחוללת אווירה מלטפת)
להלן שמות חלק מתלמידייך:
ביה"ס ע"ש אליהו גולומב שנים 1964/5/6
דרור.ש (דפוס)
עובדיה אלשייך (חו"ל)
בנימין ארדיטי (שומר)
רבקה הללי (?)
מלכה משמרתי (?)
חיים מלכי (?)
משה מזרב /שיקו (?)
יצחק כהן (קצין בכיר במשטרה)
שמעון דרעי (שף)
שושנה תורג'מן (?)
פלורה/ליאורה היימן (?)
דבורה אפרייאט (?)
אבי (?)
אלי מזרחי (הקטן) (?)
אלי מזרחי (הגדול) (?)
נאווה אושרי (?)
ישי אושרי (?)
אמנון אושרי(?)
בינה כהן(?)
דליה קטרי (?)
הרצל אליסייאן(?)
אורנה דגן(?)
אסתר(?)
שרה (הגבוהה)(?)
מרגלית שירי(?)
נתן קונסטנטין(?)
האישה ההיא
(מקור) מילים: נתן יונתן
לחן: שלמה ארצי
(לכבוד מורתי ערכתי את השיר בלשון נקבה)
איפה ישנן עוד נשים כמו האישה ההיא
אשר הייתה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולדה
ליד הנחל.
בחורף שרה בין ערבות בוכיות.
בקיץ בין אורות בצעי המים
לחמה שילחה על פני הנחל לדגה.
מקני הסוף כרתה לה עפיפון
וכשהייתה לאישה
מגבעולי הערבות הבוכיות נטתה סוכה,
מאבן המבצר האפורה בנתה לה בית,
על מי הנחל טחנה הקימה,
זרעה שדות.
שלחה הונה על פני הים באניות סוחר.
אך יש אשר תניח כלי מלאכתה,
ותהיה פתאום לאישה אחרת.
איפה ישנן עוד נשים כמו האישה ההיא
אשר הייתה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולדה, ליד הנחל
תידוד פזורת נפש על ההר או בבכאים.
ובנופלה בבוקר לא עבות אחד על אדמתה,
יקנו לה אחוזת עולם,
ליד אמות המים השקטות.
איפה ישנן עוד נשים כמו האישה ההיא
אשר הייתה כערבות הבוכיות.
וכמו מבצר עתיק הייתה בסוף הדרך.
איפה ישנן עוד נשים כמו האישה ההיא
אשר הייתה כערבות הבוכיות.
|
|
|
|
מילים:יצחק קצנלסון
לחן: עממי יידי
חָמֵשׁ שָׁנִים עַל מִיכָאֵל
עָבְרוּ בְּרִקּוּדִים.
בָּטֵל יָשַׁב מֵעֲבוֹדָה
חָפְשִׁי מִלִּמּוּדִים.
שְׁלֹשָׁה הָיוּ לוֹ חֲבֵרִים:
נַבְחָן שֶׁבַּמְּלוּנָה,
חָתוּל שָׁחֹר – רַבִּי לָקִיק
וּבַשּׁוֹבָךְ יוֹנָה.
חָמֵשׁ שָׁנִים וּבַשִּׁשִּׁית
אֶל חֲבֵרָיו קָרָא:
"שָׁלוֹם נַבְחָן, שָׁלוֹם לָקִיק
שָׁלוֹם יוֹנָה צְחוֹרָה."
"אֶל בֵּית הַסֵּפֶר אֵלְכָה לִי
אֶלְמַד יוֹם יוֹם עַכְשָׁו.
חַכּוּ עַד כְּלוֹת הַלִּמּוּדִים
שׁוּב נִשְׁתַּעְשַׁע יַחְדָּיו!"
|
