Translate

יום שני, 10 בדצמבר 2012

כסף שחור, אפור או לבן

כסף זה מוצר שאינו קיים
כסף זה כמו זמן
שניהם אינם קיימים באמת
שניהם למעשה מוצרים וירטואלים

אז מה אלה השטרות שמדפיסים?
אלה שטרות מנייר ועליהם מודפסים סמלים מוסכמים

אז איך יודעים כמה שווה השטר המסוים?
על פי הערך הנקוב בו.

אז מדוע לא מדפיסים כמות נדיבה של שטרות ומחלקים לציבור?
כי אז הערך הכספי יאבד מערכו האמיתי

ומה הערך האמיתי של הכסף?
ערכו האמיתי של הכסף נמדד על פי כמות המוצר הנחשק

מה זה מוצר נחשק?

מוצר נחשק הוא כול מוצר חומרי שהציבור רוצה בו מאוד, למשל זהב הוא מוצר נחשק

שוקלים את כמות הזהב וקובעים לו ערך מסויים, למשל מחליטים שקילו זהב שווה בערכו חלקת אדמה קטנה בגודל 10 מטר על 10 מטר, אחר כך מדפיסים שטרות עם ערך מספרי תואם למחיר הקרקע.

למשל אם קובעים שמטר אחד אדמה על מטר שווה 100 גר' זהב מסוג מסויים אז אפשר לרשום בשטר את המספר 100 נקודות...כל נקודה שווה גרם 1 זהב ואז למען הנוחות במקום נכתוב נקודה כותבים כינוי אחר מוגדר כמו לדוגמא - דולר. כך שאם ישנן 100 נקודות אז מובן שנכתוב 100 דולר וכך הלאה.

אם למשל יקבעו שחלקת אדמה 1 על 1 מטר ערכה שווה 5 דולר בלבד אז על פי זה ייקבע המשך הדברים.

ואם ידפיסו כסף עם ערך מספרי גבוה בהרבה מעבר לערך הנדל"ני המקורי, אז תתהווה מציאות אבסורדית בלתי ניתנת לעיכול כי המציאות הכלכלית תתנפח כמו בלון שמתמלא באוויר עד שהוא מתפוצץ.

אבל אף אחד אינו צריך לדעת שיש כמות גדולה יותר של כסף בשוק
אבל עם הזמן יידעו כי השוק יוצף בכמות שתעלה על ההיצע- הערכים יהיו מנוגדים

זה כמו להיכנס למכולת עם שקית ניילון דחוסה באוויר ולשלם בה עבור המצרכים.

אז היכן יש כסף אמיתי?

כסף אמיתי הוא כל דבר שמחזיק מעמד ושיש מישהו שזקוק לו.
למשל אם יש לי שולחן ויש מישהו שרוצה בו אז זה נחשב לכסף אמיתי.
אותו הדבר אם יש לי בית או מכונית או חלקת אדמה או חפץ מעניין - כל אלה הם כסף
הבעיה שחפצים ואדמה אינם גמישים מספיק למסחר ולכן צריך לפרוט אותם וזה מצב בלתי אפשרי.
בגלל זה המציאו את השטרות ואת המטבעות וכתבו הסכמים והפיצו ברבים את הניירות והמתכות וקראו להם כסף וכעת הציבור שכח מהכסף האמיתי  ונדבק לחלוטין לכסף האשליתי...והכסף המודפס הפך להיות כלי גמיש שניתן לסחור בו עד לרמת דיוק פנומנאלית.

מה זה כסף שחור?
כסף שחור זה כינוי לכסף שהושג בדרך בלתי רשמית
מה זו דרך בלתי רשמית?
דרך בלתי רשמית היא כל דרך שאינה הוגנת, למשל גניבה היא דרך שאינה הוגנת בה אלמוני שולח את ידו לכיסו של אחר ונוטל מתוכו חופן דולרים.

ומה קורה אם הגנב ממשיך לגנוב ומתעשר?
הגנב שהתעשר נתקל בבעיה שאינו יכול לממש את הכסף השחור בשוק הלבן החופשי.

אז איך הוא מתקיים?
כל עוד הגנב אינו קונה נכסים כמו אדמות, מבנים, חפצי אומנות יקרי ערך, מכוניות יוקרה, נסיעות מפוארות בבתי מלון בולטים וכן הלאה, אז מצבו סביר ואינו בולט. כל עוד למחייתו הגנב קונה מזון במרכולים ובשווקים וכן ביגוד והנעלה אז כמובן שקשה למערכת לעלות על עקבותיו וקשה יותר להוכיח אותו כגנב.

מי כן יכול לממש את כסף שחור בשוק הלבן החופשי?

רק גנבים שהלבינו את כספם השחור.
הלבינו?

כן, הלבינו במכבסת הכסף.
מה זה מכבסת כסף?

מכבסת כסף היא כינוי לשוק אפור, שוק המורכב מעט משוק שחור ומעט משוק לבן - מעורבב.
בשוק הלבן הרשמי יש פעילים בעלי אינטרס רווחי שמעניקים טיפול לכסף השחור.
למשל אם הגנב רוצה להפוך את מיליון הדולרים 'שלו' לכסף טהור ולבן, הוא משלם אחוז ניכר לפעיל הלבן שמעניק לגנב בתמורה שטר רשמי כלשהו - למשל שטר של כרטיס זכיה בלוטו, או שטר המעיד על הגנב כי הוא חבר בעמותה פילנטרופית כלשהי.
אז במקום מיליון דולר שחורים ובלתי שמישים בשוק הלבן החופשי, נהנה הגנב מסכום נמוך כמו 300.000 דולר לבנים,רשמיים וטהורים, בהם הוא יכול להשתמש כאוות נפשו מבלי להישאל שאלות מיותרות ע"י נציגי המערכת.

ומה בנוגע לפעיל הלבן שמכבס את הכסף השחור, הרי פעולת הכיבוס מלכלכת אותו והוא גם נחשב לשחור.

זה נכון, אבל כל עוד אין מידע על פעילותו הפסולה הוא נחשב לרשמי ולבן לכל דבר...למעשה הוא מצוייד בכיסויים לרוב.

מה זה כיסויים?
כיסויים יכולים להיות כל אלמנט רשמי כמו תעודת הסמכה או רשיון מקצועי בתחום מסוים וכדומה.
אז בעצם הפעיל הזה נחשב לבוגד במערכת.

אכן כן הוא נחשב לבוגד במערכת אבל שוב, כל עוד אין המערכת מזהה בגידה אז הכל לבן ורגיל.

אבל זה לא צודק שרק הגנב ידוע כגנב למרות חוסר ההוכחה.
גם זה נכון אבל לצורך זה המערכת ייסדה מערכת משפטית בה היא תשפוט לחובה כל בוגד שנתפס בקלקלתו.

 ואם הוא לא נתפס?
אז הכל כשורה.
אבל אחרים מפסידים בינתיים...

גם זה נכון אבל המערכת בנויה בצורה כזו שגם אם ישנם נפגעים עדיין מתהווה איזון ביניים שמעגל ומרכך את הפגיעה.

אבל יש כאלה שהפגיעה בהם כה חמורה עד כי הם מסוגלים להדרדר באופן סופני.

גם זה נכון, אבל על פי רוב לנפגעים שכאלה בדרגת חומרה שכזו, יש נגיעה כזו או אחרת למעשה המפליל.

האם גם הנפגעים גנבים?

לא בהכרח, אבל בהחלט קורה לא מעט שהנפגעים היו מעורבבים באופן כלשהו בתרחיש.

ואולי הם היו תמימים שנקלעו במקרה לסיפור המבאיש?

גם זה קורה.

אז איך מגלים שהם נקיים וחפים מכל אשמה?

לא תמיד מצליחים לנקות את שמם.

אז היכן הצדק?

שאלה טובה...אבל למרבה הפלא צדק של ממש אינו באמת קיים.

אז בכל זאת מוצאים את הצדק?

צדק הוא עוד מוצר וירטואלי כמו שטרות הכסף המודפסים, צדק אינו מוצר ממשי שניתן לאחוז ולגעת בו. צדק הוא למעשה תוצאה שמושגת על פי רוב באמצעות קילוף ונבירה וזה הליך שיכול לעיתים להימשך לנצח.

מדוע כל כך הרבה זמן?

הכל תלוי בחומרת המעשה...אם העבירה היתה מורכבת וסבוכה ייתכן שאחד או יותר מהמעורבים כבר אינם בחיים אז המציאות נעשית קשה יותר ואף בלתי אפשרית.
יוצא שקורה לעיתים שבני אדם חפים מכל מעשה, נאלצים לשלם את מחיר אובדן הצדק וכל זה מתקזז עם מקרים קודמים ובדרך לא דרך המערכת מצליחה ליישר את הזרם.

אז היכן ההגינות?

אין דבר כזה הגינות

למה אין?

כי הגינות היא מצב זמני ביותר שיכול להשתנות בכל רגע נתון - הגינות נשענת ישירות על אינטרס והאינטרס בדרך כלל הוא סובייקטיבי.
דבר נוסף, בכדי לחשוף את הצדק ובכדי לייצר הגינות לשמם חייבים הרבה פעמים לפעול באכזריות טהורה.

מדוע חייבים?

לדוגמה אם נשתמש במשפטו של שלמה המלך בו הוא איים כי יבתר את התינוק לשני חצאים...זו אכזריות טהורה חסרת מעצורים ונטולת רחמים כאשר בסוף האקט הושגה המטרה.

אז מדוע לא נוהגים היום כמו אז?

זו שאלה שהתשובה לה תגיע אולי בגלגול הבא...

משאב ושמו זמן

אין דבר כזה זמן
ילדים אוהבים להמציא
בשביל זה יש ארגז חול
מוסיפים מעט מים
מערבבים הכל בחול
פתאום יש בוץ

זמן?
מה זה?
זה חי?
זה מת?
זה לפעמים חולה?
אפשר לקנות עם זה במכולת?

אני מכיר ארגז של חול
שם אני משחק בבוץ
בונה, בורא ויוצר בלי זמן
אין לי זמן שבורח לי
בעצם אף פעם לא הרגשתי בו

אבל אני מתחיל להבין שזמן זה בעצם ביטוי ללחץ נפשי
לחץ גופני מעולם לא השפיע על איש
אבל לחץ נפשי כן
ולחץ נפשי מתחיל רק במקום אחד
במוח

בקולנוע של המוח יושב צופה
הוא עוקב אחרי העלילה
היא מסתבכת והוא מסתבך יחד איתה
והזמן רץ ומתפתל, עולה ויורד כמו אווירון
הזמן הזה כזה פיתולי כזה קפיצי

הצופה כבר אינו צופה - הוא כבר הפך לעלילה של הסרט
כבר אין מישהו בקולנוע של המוח
עכשיו יש שם רק תוצאות
וכל התוצאות מתערבבות בכל הצבעים ובכל הצלילים
ואין צופה חי של ממש
הקולנוע מלא ברעש
המוח סגור וחשוך
העלילה נמשכת
עדיין

זמן מתחיל להתקיים רק כשנגמר הסרט
ואז מתחיל להיות לחוץ
פתאום הכל מתעורר לחיים כאילו עד עכשיו היו מתים
אבל היה סרט היתה עלילה
נכון שהיה, כעת נגמר
למה נגמר? למה לא ממשיכים? למה הפסיקו את הסרט? אולי הסרט נקרע?
הסרט הסתיים כי אתה סיימת להקרין אותו
אבל למה הפסקתי?
כי כתבת תנאים מגבילים...

ואם לא אז מה היה קורה?
העלילה היתה ממשיכה לכיוון אחר וזה לא היה לטובתך
לכן הפסקת את הסרט וכתבת לו סוף

ומה עם הזמן?
הזמן קם לתחיה רק כשהעלילה נגדך

ומה עם המוח?
המוח הוא רק בית קולנוע משוכלל

ומי  אני בכל הסיפור הזה?
אתה הצופה

ומי יצר את כל מתקני השעשועים שמסביב?
היצרן

מי זה היה יצרן?
סתם מישהו שאוהב לעשות לאחרים כיף

ומה בנוגע לזמן המלחיץ?
כן...זמן מלחיץ קורה בדיוק בגלל שהחלק הטוב בעלילה נגמר

ואיך זה קשור בדיוק?
זה קשור בלי דיוק...
זה קשור רק ללחץ

מה זה הלחץ הזה?
לחץ זה מצב נפשי חריג

ומה קורה לנפש במצב החריג הזה?
הנפש כועסת, היא מפעילה את כל העצבים

ומה קורה?
מתחיל לזרום חשמל חזק לכל הנקודות

ו...?
ואז מתחיל כל העסק לנוע..
איזה עסק?
הרגש..

רגש?
כן.

מה זה רגש?
רגש זה מצב נפשי מחושמל

אז חשמל זה לא טוב?
חשמל תמיד טוב אבל אם מפעילים בו רגש שלילי אז זה לא טוב

כלומר?
כלומר הנפש היא מגנטית וניתנת לכיוון ושליטה על ידי זרם חשמלי

מה מקור החשמל?
החשמל זה הכל..

מה זה הכל?
 הכל זה כל מה שאתה יודע וכל מה שעדיין אינך יודע וכל מה שלעולם לא תוכל לדעת

למה אני לא יכול לדעת את הכל?
כי הדמיון שלך גדול פי כמה מהיכולת שלך לחוות את הידע

איזה ידע?
הידע שנמצא בכל

ומה עם הזמן?
אתה מתכוון לומר, מה עם הלחץ הנפשי?!
כן.

צא מהלחץ ויפסיק להתקיים הזמן
ומה יקרה אחרי שיפסיק הלחץ?

אתה תמציא עלילה חדשה, ואתה תשב בקולנוע הביתי שלך במוח, ואתה תמיין באיזה תסריט אתה רוצה להיות מעורב, ואתה תחליט בשליטה מלאה באופן זמני ואז פתאום משהו ישתנה בלי שליטה.

מה יקרה פתאום?
פתאום בלי הודעה מוקדמת תגלה שאין לך שום שליטה בתסריט שאתה יצרת.

למה אין שליטה?
כי בהתחלה של הסרט אתה רק טענת את העלילה בחשמל עד שמפלס החשמל גאה ופתאום העסק משתנה, פתאום החשמל הרווי לוקח את השליטה על המצב.

ומה קורה אז?
 הכל יכול לקרות והכל תלוי בתלוי, יש כל מיני מצבים משתנים שיכולים לגרום למהפך כזה או אחר

אז איך אדע מה יקרה בסרט שלי?
אם תבדוק את איכות החשמל שאתה טוען בהתחלה אז סביר שגם בזמן מהפך החשמל לא יתקוף אותך והזמן לא יהיה כל כך מלחיץ כי הנפש שלך לא תסתבך כל כך בעלילה...




הכל שטויות

אפילו בשיא הרצינות
הכל שטויות.
אפילו שמישהו מת
זה לא נורא כמו שזה נראה.

בהתחלה אתה משהו לא ידוע
אחר כך אתה כאילו נהיה משהו
והמשהו שזה אתה ממשיך להיות
ואתה ממשיך להיות עוד ועוד

בינתיים מסביב אתה שומע
אתה רואה
אתה מריח
אתה מרגיש
אתה טועם
וגם נוגע
ועוד נוגע
ונוגע בלי סוף ובלי התחלה

בינתיים שתיים
אתה כבר לא כמו שהיה
ואתה כבר משהו אחר
אחר ושונה מלפני

אבל אינך משתנה לעולם
ואתה יודע שגם לפני תמיד היית

הם פוחדים מהשאלות
הם פוחדים מהתשובות
כל אלה שפוחדים בסוף מתים
אבל אמרנו כבר שהכל שטויות

פוחדים משטויות
פוחדים משינוי
פוחדים לזוז
פוחדים להסכים
פוחדים לגלות
פוחדים להיות פשוטים ומתים

פתאום מתחילים לדבר בעבר
פתאום יש אתמול ושלשום
אבל בינתיים ממשיכים לפחד
מתחת לשמיכה הכל נעלם
כולם מתחבאים מתחת לשמיכה

כולם מחכים לחורף להרגיש חם
כולם בסוף מתים מהפחד
מתים לגמרי מהשטויות
משהטויות שהם אינם יודעים למה
הם לא מבינים מה זה להבין
ואז הם מתים
והם מתים שוב
ושוב מתים

בסוף בסוף קורה המוות האחרון
המוות הכי שטותי
זה המוות שהכל מתפורר
כל ההצגה מתייבשת
אין עוד מישהו על הבמה
רק שקט מוזר
שקט שתמיד היה לפני השטויות

בינתיים שלוש מגיע
שטות חדשה עולה על הבמה
היא לא יודעת דבר
היא לא יודעת
היא כלום

פתאום השטות מדברת
מתחילה לרוץ
כאילו שזה באמת
ושטויות נוספות מעודדות
וקופצות מהתרגשות
כאילו אין מוות סופי

אבל...
כשזה בא זה בא
וכשה בא אז זה באמת קורה
פתאום קופצת שטות משונה
היא מזנקת ומשתלטת
היא חונקת ומעוותת
והכל נעלם
והכל שתק
דממה נצחית בתוך שטות מסתובבת

כשמפסיקים לשאול
כבר לא צריכים תשובות